החלטה בתיק ת"א 50158-10-10

1.      להלן מובאת בפני ב"כ הצדדים הצעת ביהמ"ש, בהתבסס על החומר המצוי לעת הזו בתיק ביהמ"ש, לרבות תחשיבי הנזק שהוגשו מחד ומנגד.

הצעה זו העשויה לשמש אף כבסיס למו"מ בין הצדדים, נגזרת, יש לציין, הן ממידת המחשתן של טענות באמצעות מסמכים ככל שצורפו והן מהערכת סיכונים וסיכויים ע"י בית המשפט בשלב זה בו טרם החל שלב הראיות.

2.      נתונים בסיסיים רלבנטיים:

         התובע, יליד 1985 נפגע  ביום 16.3.07 בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה .

         הוכרה תקופת אי כושר מיום התאונה ועד ליום 14.6.07.

ע"פ קביעת המל"ל לתובע נכות זמנית  בשיעור 35% מיום 15.6.07  ועד ליום 16.2.10 .

כן נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 32% החל מיום 17.2.10 וזאת ע"פ חלוקה זו: 20% בגין פגיעה בלסת, 5% - בגין שבר ללא תזוזה בחוליה בע"ש צווארי, 10% - בגין הגבלה קלה בתנועות ע"ש צווארי.

         שכרו של התובע  - כמפעיל שופל - עובר לתאונה וע"פ נתוני המל"ל: 5,596 שקלים ברוטו (ובלווית הפרשי הצמדה - כ- 6,400 שקלים).     ראוי לציין כי עסקינן במקום בו החל לעבוד סמוך לאחר השרות הצבאי כפי הנראה  וכשלושה חודשים בלבד. לאחר התאונה החל לטענתו לעבוד אך בחודש 1/09 במקום אחר (מפגש שמשון), שם ע"פ תלושי השכר עבד אף שעות נוספות ושכרו הממוצע כ- 6,400 שקלים, זאת הגם שמס' שעות העבודה ביום נופל ממס' השעות היומי שעבד לטענתו עובר לתאונה. מחודש 3/10 עד לחודש 11/10 עבד בדגי לכיש ושכרו - 4,000 שקלים. עבודתו הופסקה עקב צמצומים.

         הוגשה חוו"ד אקטוארית מטעם הנתבעת ולפיה זכאי התובע לתגמולי מל"ל בשיעור 512,464 שקלים.

3.      להלן מרכיבי הנזק שמצאתי כי יש לאשרם ושיעורם הרלבנטי:

א.   הפסד השתכרות לעבר (עד לחודש 12/08) - באופן מלא עבור 3 חודשי אי כושר שהוכרו. וכן - עבור התקופה מחודש 6/07 ועד לחודש 12/08 בה ע"פ הנטען לא עבד כלל, מצאתי מקום לפיצוי חלקי בלבד. בשים לב לטיבה של הנכות הזמנית, לא מצאתי מקום לתלות בזו את אי עבודתו של התובע לאורך כל התקופה. תוך מתן הדעת למרכיב אותו אני מוצאת כתפקודי בנכות הזמנית שנקבעה ולמידת קירבתה של תקופה זו למועד התאונה ובהסתמך על שיעור שכרו של התובע עובר לתאונה מוצע במצטבר : 34,000 שקלים.

ב.   נסיעות, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' לעבר ולעתיד - הוצאותיו של התובע אמורות להיות מכוסות ע"י המל"ל. אין בנמצא צרכים חריגים מיוחדים הטעונים התייחסות. אין אף אסמכתא להוצאות מן העבר, נתון שיש בו כדי להשליך על העתיד במידת מה. לכל היותר יש לשקול פיצוי גלובאלי עבור בחירה אם תהא בייעוץ/טיפול פרטי שאינו מכוסה.

אשר לעזרת צד ג' -  מתוך הנחה שבתקופת אי הכושר נזקק התובע לעזרה מוגברת בשל כאב הפציעה בעיקר והמגבלה האורטופדית. באשר לעתיד - יש להתמקד במרכיבי הנכות הצמיתה וטיבם. חרף שיעור הנכות הגבוה, אין עסקינן בנסיבות המצדיקות היתלות ממשית בראש נזק זה. אף כאן העדר אסמכתא ולו פירוט באשר לעזרה שנדרשה יש בו להשליך על העתיד. מוצע סך גלובאלי של:  11,000  שקלים.

ג.   הפסד השתכרות מחודש 1/09 ולעתיד- אף כאן ישנה חשיבות לבחינת מרכיבי הנכות ומשקל השפעתם האפשרית על תיפקודו של התובע. הנכות התפקודית נופלת לטעמי מהנכות הרפואית. היקף שעות עבודתו ושכרו של התובע לאחר שחזר לעבוד, מחזקים מסקנה כאמור. לצד זאת, על פניו נכותו של התובע עלולה להשפיע במידת מה על כושר עבודתו, יכולת התמדתו ורצף עבודתו וחרף יכולת השתכרותו בעבר, אין להתעלם מהקושי ומהסיכון בו נתון הוא לעומת עובד בריא.

אשר לבסיס השכר , מצאתי מקום להתחשב בכך שהתאונה ארעה בראשית דרכו התעסוקתית ולהניח כי יכולתו עלתה על שהשתכר בפועל. עם זאת אין להיתלות דווקא בעיסוק בו החל כמפעיל שופל. מוצע לפיכך סך גלובאלי של  270,000 שקלים.

ד.   כאב וסבל - 60,900 שקלים.

נעדרת התייחסות בתחשיבים לשאלת זכאות התובע לרבע מנזקו.

          מכל מקום, סיכומם של הנתונים הנ"ל  וע"פ מס' אפשרויות חישוב שננקטו על ידי מביא למסקנה כי קיים סיכון "לבליעת" התביעה בתקבולי המל"ל, זאת ככל שאין התובע זכאי לרבע מהנזק בהיות התאונה משום תאונת עבודה.

          ככל שבליעה ישנה, יש לדחות את התביעה ולכל היותר - לשקול פשרה בשיעור נמוך וזאת על רקע טענות התובע בהתייחס לנכות התפקודית ולבסיס השכר, אשר עשויות להגדיל היקף תביעתו.